״המסע הזה גדול עליי״

ספר זה נולד שנה אחרי מבצע צוק איתן, כאשר שפכתי את כל הזכרונות שלי לתוך הדפים מתוך פחד שאשכח את מה שקרה. העלתי על הכתב את כל מה שחוויתי במהלך המבצע מתוך נקודת מבט של דרג ב, בתור מדריכת כושר ביחידת אגוז.

במהלך המבצע ואחריו איבדתי חברים קרובים מהיחידה ומהבית, חברים שהשאירו בי חותם עמוק. זו הייתה חוויה מטלטלת עבורי שריסקה אותי וערערה את האמונה שלי. בספר אני מתארת את המבצע עצמו דרך הפרספקטיבה שלי. אני מתארת את גבורתם של הלוחמים אותם אימנתי, ואת הכאב העז באובדן חברים למען הגנה על המולדת.

אני מספרת על דעות שהתרסקו, על אמונות שנכשלו אבל גם על התקומה שלא איחרה לבוא.

במשך תשעה חודשים לאחר המבצע, התגוררתי בשבדיה ועברתי תהליך ריפוי ייחודי. חשפתי לאט לאט את הפצע האישי שלי, פצע שחשבתי שלעולם לא יגליד. בעקבות מפגשים פנים מול פנים עם האויב, עם פליטים מעזה, עבודה עם צוענים מרומניה ועל ידי עמידה לצד האמת בעבור ישראל, השכבות החלו להתקלף מעליי, המשא החל ליפול והפצע החל להירפא – לא בזכות העבודה הקשה שלי אלא הודות לכניעה שלי, לכוח הגדול ממני.